במה נגעתי ?
האם ברוח שסביבה במעגלים חגתי
נוגעת לא נוגעת,
האם בתעלומה לפענחה התעקשתי
אוחזת ולא מתירה,
האם באור אליו נשאבתי
מגששת באפלה,
האם בכחול שבשקיפותו צללתי
כפסע ביני לבין הטביעה,
האם נגעתי בנשמה הלכודה
מאין אדע לא אדע,
ברוח השבויה בטירה הנעולה
ימים אחרים אותי ידעה –
האם נגעתי?
דבר לא הכין אותה להיעלמותו הפתאומית. ברגע הפך מנוכח מלא לנעדר. דממה ניחתה על שיחותיהם. הלילה כבה, המילים נדמו והפרחים קמלו. ובא הבוקר, והשעות נקפו, ואין מילה להתעטף בה. נדמו המילים החובקות, הצובעות את אורו של הבוקר באלף גוונים של אהבה.
לכול אורכה המתפתל של דרך החכמה, יד הגורל בגדודיות חול רמזה לה את נתיבה. מישהו ביקש לסמן לה את דרכה אבל היא דווקא התעקשה לבחור בעצמה.