חסד אלוהי
כסומא הייתי
עד הפציע השחר
ונפקחו עיני לגלות
רזי נפש ודרכי נשמות.
ריחוף במרומים
הצצה לעין סתרים
התעלות והתעמקות
אינסופיים.
רגעים של חסד אלוהי
ניצוץ של אור חד פעמי
ואסער ימים רבים
בינות גלים נפתלים.
ועתה, נדם הרוח
ותשוך הסערה
ואין בא ואין הולך
ואני בדד אחפש.
לא אוכל לשוב לאתמול
לא עוד סומא של חול
נסחפת אלי גבהים
נשאבת אל מעמקים,
היופיע שוב?
