הקיום הכפול

אני ודמותי

להסיר המסכות

לנתץ המוסכמות

לחשוף האמיתות

להיות עצמי.

להיבהל

להתקפל

ולחזור אל דמותי.

 

לפשוט האצטלות

לשבר ההגנות

לבטא התשוקות

להיות עצמי.

להתעשת

להצטדק

ולחזור אל דמותי.

 

לוותר על הכללים

הגינונים והטקסים

שבין הבריות מקובלים

לחוות רגע אמיתי

הרף עם עצמי

ולשוב אל מקומי

בדמותי.

אהבתם? מוזמנים לשתף...

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך...

אהבה בין כוכבים

דבר לא הכין אותה להיעלמותו הפתאומית. ברגע הפך מנוכח מלא לנעדר. דממה ניחתה על שיחותיהם. הלילה כבה, המילים נדמו והפרחים קמלו. ובא הבוקר, והשעות נקפו, ואין מילה להתעטף בה. נדמו המילים החובקות, הצובעות את אורו של הבוקר באלף גוונים של אהבה.

לפוסט המלא »

נגיעות ברוח

לכול אורכה המתפתל של דרך החכמה, יד הגורל בגדודיות חול רמזה לה את נתיבה. מישהו ביקש לסמן לה את דרכה אבל היא דווקא התעקשה לבחור בעצמה.

לפוסט המלא »

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *