היקום הוא יצירתה של המחשבה. המחשבה קיימת לפני הכול והמקור לכול. עולם הרוח הוא עולם של יצירה מתמדת שבו רוחשת פעילות אינסופית. המחשבה היוצרת מצמיחה ללא הרף חידוש וגיוון אינסופיים. נביעה אינסופית של צורות ויצירות המחדשות את הבריאה.
עולם הרוח הוא המקור למחשבה וליצירה שבבריאה. תבניות המחשבה, שהן המקור לכל הקיים בעולם החומר, מקורן ברוח. תבנית מחשבה היא אב-טיפוס מופשט לאין ספור מקרים פרטיים. היא מתנהגת כאידיאה או כמושג. למשל, האידיאה "טוב" היא התבנית לכל הדברים הטובים בעולם, והמושג "צורה" הוא המקור והתבנית לכול הצורות ביקום.
כשמדובר במחשבה האנושית, אנחנו נוטים לייחס לכול מחשבה מימד רוחי. אך לא כך הוא. מחשבה רוחית היא מחשבה יוצרת, פעילה ומקורית, חיה ובוראת, שיש בה חופש וגמישות היצירה. מחשבה חומרית חסרה כל אלו. מחשבות שחוזרות על עצמן, הרגלי חשיבה של דפוסים קבועים, אין בהם יצירה וחיים. בשימוש חוזר ונשנה החשיבה שלנו מתאבנת ומאבדת מתקפותה.
מחשבה בתחילת דרכה יכולה להיות יצירתית, אולם השימוש החוזר בה מביא אותה בהדרגה להתאבנות והתקשות. במצב זה המחשבה שוקעת, וחוזרת לצורת התבנית שלה. מחשבות חומריות מקורן בדפוסי חשיבה משוחזרים, מחשבות שאיבדו מגמישותן, התקשו והיו לחומר.
מחשבות שהתאבנו ואיבדו את הרלוונטיות שלהן – מתפרקות. בדומה לתהליכי ההרס והבניה מחדש של תאים בגופנו, כך גם תהליכי ההרס והבניה מחדש בעולמנו הרוחי. כאשר תאים אינם יכולים עוד למלא את ייעודם, הם מתפרקים ומשמשים חומרי גלם לבנייתם של חדשים. כך גם ההתרחשות במרחב הרוחי של קיומנו. טלטלה קיומית, מחלה או משבר, מייצרת תהליכי הרס של תבניות מחשבה חסרות חיים, ומייצרת תהליכי בנייה של תבניות חדשות. מרכיביה של המחשבה המאובנת משמשים כחומרי גלם ליצירתן של מחשבות חדשות, לבנייתה של השקפת עולם מעודכנת.
אסונות טבע ומגפות יכולים להיות מוסברים כמסרים מעולם הרוח. אלה כוחות שנועדו לטלטל את הקיבעון המחשבתי ולפרק את דפוסי המחשבה וההתנהגות שאינם רלוונטיים יותר, במטרה לקדם בנייה של השקפת עולם חדשה, מתאימה יותר.
המחשבה באדם מתבטאת בתודעה הפרטית שלו וכוללת את פעילות החשיבה המתרחשת במוחו. דרך המוח פעולת החשיבה מכוונת לקליטת המחשבה שבעולם, כפי שדרך העין הראיה מכוונת לקליטת האור שבעולם, ודרך האוזן השמיעה מכוונת לקליטת הקול בעולם.
המחשבה המתקיימת בעולם היא אובייקטיבית, אך קיומה בתודעה הפרטית, המושגת באמצעות פעילות החשיבה שלנו, הופך אותה לסובייקטיבית.