האור בפינה
יש לי פינה מזהירה
נהרה חובקת סערה
כחול עמוק.
יש לי שחוק בלב
זיק אוהב
אלף שמשות.
יש לי אור נצחים
בוקע ערפילים
קודח להתיר המבוכים
כמה לפצח צפונים
אינו כלה.
מרחף על פני רקיעים
חומק מחורים שחורים
תר אחר האמת.
יש לי כמיהה
אל הבלתי ניתן להשגה
אל התמזגות עיוורת
חוצה גבולות.
יש בי תוגה
מהולה בתובנה
שוקקת אל האין.
יש בי געגוע
לבלתי ידוע
אשר אבד
עוד בטרם היה.
עוד בטרם העולם נברא, התמלאה הארץ ברוח המחשבה, שהולידה מתוכה את התוכנית הגדולה. תכנית מסתורית ורבת מעללים, מסע סודי רווי מכשולים. הרפתקאות מאתגרות בשבעה עולמות ושבע ממלכות.
ומה היתה המחשבה הראשונה? לברוא עולם שכולו אהבה!…
ואיך העולם אז נברא?…
ימים של שבר חברתי עמוק, המדינה איבדה את דרכה ובניה זועקים – לאן פנינו?
המבנה השלטוני הקיים אינו מתאים עוד להכיל את הניגודים הקיימים בחברה הישראלית, ועלינו להשקיע בבנייה של חברה אזרחית וערכית חדשה.
האם הגיע העת ליישום המודל השלטוני האנתרופוסופי?