חידת התודעה

מהי התודעה?

השאלה מהי התודעה מעוררת את החידה הגדולה, וכול ניסיון לתהות על פשרה מוליד שורה ארוכה של שאלות נילוות:

• מה בין תודעה למודעות?
• האם יצורים חסרי מודעות הינם חסרי תודעה?
• האם תינוק בן־יומו שטרם מודע לעולמו הוא חסר תודעה?
• מה בין תודעה להכרה?
• האם אדם שאיבד את הכרתו הוא חסר תודעה?
• האם אדם בשנתו חסר תודעה?
• האם לבעלי חיים יש תודעה?
• האם לנמלה יש תודעה?
• האם מערכות גופנו המופקדות על קיומנו הן בעלות תודעה?
• האם לתא הבודד המנהל חיים מורכבים יש תודעה?
• האם לחיידקים יש תודעה?

שאלת התודעה מרתקת אנשים רבים. יש לנו אינטואיציות לגבי משמעויותיה, אך אנחנו נזהרים מלבטא אותן. קיימת הסכמה שהתודעה היא במובן מסוים "מושג־על", המרכיב הסודי וההכרחי  של החיים, המתייחס להתרחשויות רבות ושונות. אולם התופעה חמקמקה ולא ברורה.

מושג התודעה קשה להגדרה, אין הסכמה לגבי מהותה של התודעה וטרם נמצאה הדרך לחקרה. אדם יכול להתבונן בזרם החוויות שהתודעה מייצרת עבורו − תחושות, רגשות, מחשבות, דימויים, זיכרונות, תשוקות וכיוצא באלה, חוויות אשר צצות ומתפוגגות ללא הרף − אבל הוא לא יכול לומר מה היא התודעה המגלה את עצמה דרך חוויות סובייקטיביות אלה.

האם כאשר נבצר מאדם להתבונן בתודעתו, למשל במהלך השינה חסרת החלומות, התודעה אינה מתקיימת? האם כל סוג של חוויה, כולל זו של יצורים חיים ממינים שונים, הוא עדות לקיומה של תודעה? מה הוא המאפיין המבחין המהווה תנאי הכרחי לקיומה?

אופייה החמקמק של תופעת התודעה מתגלה גם בביטויי השפה, בחוסר העקביות במינוח הלשוני המתאר אותה. בספרות המחקרית ובלשון היום־יומית מיוצגת התודעה גם במונחים: הכרה, מודעות ונפש, והשימוש בהם לא עקבי.

בשפה האנגלית תודעה יכולה להיות מיוצגת בכל אחד מהמונחים הבאים: mind ,consciousness ו־ awareness . המונח  consciousnessיכול לייצג תודעה והכרה והמונח awareness − תודעה ומודעות. ואילו הביטוי " The conscious mind " פירושו "התודעה המודעת". שלושת המונחים יכולים להופיע כמייצגים תודעה, הכרה ומודעות במקביל ובאופן לא עקבי.

הקושי בהגדרת התודעה נובע אולי מכך שאנחנו חווים אותה כתופעה חובקת כול, ואילו הניסיון להגדירה משמעותו תיחום או צמצום של התודעה, שהיא במהותה חסרת גבולות. התודעה היא הכוליות במובן שהיא הפוטנציאל להתממשותם של כל הדברים.

התודעה היא נקודת האחיזה היחידה שיש לנו במציאות. אנחנו יכולים לחשוב על הטיית החושים ולהטיל ספק בקיומם של כל הדברים, אך הדבר היחיד שלא ניתן להטיל בו ספק הוא התודעה שלנו. בכל היבט קיומי אחר, מלבד החוויה עצמה, ניתן להטיל ספק.

עצם המחשבה שלי, המטילה ספק בקיומם של הדברים, מעניק לי את הוכחת קיומי ומעיד על עובדה שאני בעל תודעה. טיעון זה הציע הפילוסוף רנה דקארט (Descartes (, אבי הפילוסופיה המודרנית. אני יכול להסיק גם על אודות קיומה של תודעה אצל האחר, מהיותו דומה לי, אך אני לא יכול לדעת דבר על התודעה של יצורים ואורגניזמים אחרים.

אלפי שנות מחקר התודעה טרם הניבו מענה לשאלה מה היא התודעה. חוקרים מתחומים שונים מספקים לנו מעת לעת מידע חדש. אך זה, לעיתים קרובות, רק מעצים את גודל החידה. נוירולוגים, למשל, מנסים להבין את ההיבט הפיזי של התודעה; פסיכיאטרים חוקרים את ההיבט הנפשי שלה; פילוסופים מנסים לרדת למשמעות הקיומית שלה, וכך הלאה. מדענים נוטים להתמקד בהיבטים מסוימים של שאלת התודעה ולא מתבוננים בתופעה על מכלול צדדיה.

נקודת המוצא שממנה מתחילים חוקרים את תהליך פענוח התודעה היא העובדה שאנחנו חווים אותה כתופעה פרטית הנפרדת מהגוף.  התודעה היא חוויה רוחית, חוויה מופשטת.

שאלת התודעה מתחדדת כאשר אני שואל את עצמי − מי אני? ומי זה השואל? התודעה שלנו היא השואלת והיא המתבוננת באני השואל. היא החווה רגשות וחושבת מחשבות, והיא גם זו המתבוננת בפעולותיה. האני קיים כתודעה, חווה את עצמו כתודעה ומהותו תודעה.

מושג התודעה הפרטית מתייחס לחוויית הקיום של ה"אני", הישות המתבוננת, החושבת והשואלת. יש המכנים ישות זו "העצמי", אחרים משתמשים במושג "נפש" או "תודעה", אולם הדרך להסביר את הישות הערטילאית שדרכה נחווה הקיום שלנו, טרם נמצאה.

קיומה של התודעה אינו מחייב מודעות. חלק ניכר מפעולותינו התבוניות נעשה באופן אוטומטי וללא מודעות. מופעיה של התודעה האנושית מתגלים בשלוש רמות: רמת המודע, רמת התת־מודע ורמת העל־מודע. רמת המודע משתקפת במצב התודעה הגלוי והמוכר שבו אנחנו חווים את תחושותינו, את רגשותינו ואת מחשבותינו, ומודעים להם. רמת התת־מודע מתבטאת במאגר האינסטינקטים, החוויות, הכמיהות והזיכרונות הטראומטיים מן העבר שלא נגישים למודעות ועם זאת מניעים את ההתנהגות. רמת העל־מודע מתייחסת לידע הנשגב מבינתנו, לטבעם של הדברים הקיימים בעולמנו ומנחים את קיומנו.

הדיון הפילוסופי מבחין בין שאלת התודעה הפרטית לשאלת התודעה האוניברסלית.

מושג התודעה האוניברסלית מיוחס לתבונה השורה ביקום כולו, על מרכיביו, תהליכיו וחידותיו. היקום כמכלול נחשב כבעל תודעה. כל חלקיק וחלקיק מכיל באופן מובנה צורה של תודעה. כל חומר אוצר בתוכו אנרגיה, והאנרגיה היא תכונה של החומר המתבטאת ביכולת לחולל שינוי. השינוי מתבטא בתנועה. האנרגיות מתפשטות בגלים בצורה של רטטים, תנודות והדהודים. הגלים נושאים מידע. היקום הוא תודעה, ואנחנו חלק ממנו. הטבע הוא היצירה של התודעה האוניברסלית.