מחקר החשיבה
אריסטו
בעמוד זה יוצגו כתבים השופכים אור על מחקריי מן השנים הקודמות, אשר עקבו אחר מנגנוני החשיבה, ומסלולי ההתפתחות של ידע מדעי. המחקרים בוחנים שאלות כמו, מהם מבני החשיבה איתם אנחנו מגיחים אל העולם? מהו המנגנון השכלי המניע את התפתחות הידע? מהם הנטיות השכליות המכשילות אותנו? ומהם הדרכים לגבור עליהן? מדוע מוחנו מתקשה בהבנת מושגים מדעיים? ומהו ייחודה של הוראה מכווננת.
הצצה לתחום מחקריי
האם אנחנו באים לעולם מצוידים במבני ידע על טבע העולם?
תפיסת הזמן
זמן הוא המימד הבסיסי ביותר בתודעתנו. אנחנו מבינים ומפרשים תהליכים היסטוריים, חברתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים על סמך ארגונם על פני מימד הזמן. אנחנו מבינים יחסי סיבה ומסובב על פי יחסי הזמנים ביניהם.
אם הזמן הוא מימד בסיסי בתודעתנו, מתי וכיצד נבנית תפיסת הזמן אצל ילדים?
המחקר בודק כיצד ילדים צעירים אומדים משכי זמן, ומהם אסטרטגיות המדידה שהם מיישמים.
המחקר שלי מגלה כי ילדים צעירים, כבר בגיל הגן, תופסים את מושג הזמן כמימד רציף שניתן לכמתו באמצעות אסטרטגיה של ספירה.
תפיסת המהירות
ילדים צעירים שופטים מהירות על פי רמז העקיפה. ההבנה המוקדמת קובעת כי גוף אשר חלף על פני האחר, או הגיע ראשון לנקודת הסיום, נתפס כגוף הנע מהר יותר, גם אם עבר בדרכו מרחק קצר יותר. אינטואיציה זו משתנה עם הגיל ומובילה להבנה שהמהירות הינה פונקציה של הזמן והמרחק שעברו הגופים.
אולם, התפתחות הבנה זו של מושג המהירות אינה חלה על סיטואציה בה הגופים לא נעים בכוח עצמם, אלא נישאים על גבי גוף יחיד.
המחקר שלי מגלה את טיבה של האינטואיציה המוטעית, לפיה תנועה של גופים נישאים ניזונה מתנועתו של הגוף הנושא אותם, ומאחר ולגוף אחד מהירות אחת, הרי שגם מהירותם היא אחת.
איך אנחנו רוכשים ידע?
סגנונות קוגניטיביים
סגנון קוגניטיבי הוא משתנה בעל עוצמה המשפיע על האופן בו אנו רוכשים ידע. 'תלות לעומת אי-תלות בשדה' הוא סגנון קוגניטיבי המבחין בין אסטרטגיות שונות של עיבוד מידע.
עיבוד המידע של התלויים בשדה הוא כוללני, ומסתמך על רמזים תפיסתיים בולטים, ואילו עיבוד המידע של הבלתי תלויים בשדה הוא אנליטי ומסתמך על חוקים פנימיים. התלויים בשדה הם בעלי אוריינטציה בינאישית, מושפעים מאחרים וסומכים עליהם. ואילו הבלתי תלויים שדה נוטים לחפש פתרונות בתוכם ולא אצל זולתם.
המחקר שלי מגלה את מקורות הקושי של התלויים בשדה, לעומת הבלתי תלויים בשדה, בהתמודדותם עם בעיות מתחום המדעים.
הקונפליקט הקוגניטיבי
הקונפליקט הקוגניטיבי הוא המנגנון השכלי באמצעותו מתפתח ידע. כול מגע עם גירוי הכרתי מעורר שני תהליכים הכרתיים המתרחשים בו זמנית: הטמעה והתאמה. הטמעה של הגירוי ההכרתי והבנייתו בידע הקיים, והתאמה של מבנה הידע הקיים לדרישות השינוי שחל בו.
גדילה שכלית כרוכה ביישוב הקונפליקט בין הנטייה לשימוש בתגובות ישנות למצבים חדשים לבין רכישת תגובות חדשות (או שינוי הישנות) כדי להתאימן לבעיות חדשות.
המחקר שלי בוחן את ההשפעה היחסית של סוגי קונפליקט שונים על הגדילה השכלית.
מדוע אנחנו מתקשים ברכישת ידע מדעי?
ידע טבעי לעומת ידע מדעי
מדוע אנחנו מתקשים להטמיע את הידע המדעי הפורמאלי? משחר ילדותנו, מתוך התנסותנו בעולם הפיזיקאלי, אנו רוכשים ידע טבעי על אודות המציאות. ידע אינטואיטיבי זה, שנרכש באופן ספונטני ולא מודע, ושמבנה את עולם המושגים הטבעיים שלנו, אינו תואם את עקרונות המדע.
הידע הטבעי, אשר נרכש על ידי התנסויות חוזרות ונשנות בעולם, הינו ידע מוצק אשר מתמיד לשרת אותנו, גם לאחר שנחשפנו לידע מדעי פורמאלי. ההטמעה של הידע הפורמאלי הבית-ספרי היא חלקית בלבד, אם בכלל, ומותירה את הנטייה לחזור ולהסתמך על הידע האינטואיטיבי.
המחקר שלי מצביע על הגורמים לכישלון בהוראת המדעים, ועל הצורך בשינוי אופן הלמידה, כך שייכלל בה עימות בין הידע הטבעי המוטעה לידע המדעי הפורמאלי.
הקונפליקט הבינאישי
פעילות גומלין בין יחידים בעלי עמדות סותרות מעודדת התפתחות. התפתחות הידע, תחילתה ברמה הבין-אישית, דרך המשא ומתן בין יחידים, והמשכה ברמה התוך-אישית, דרך הקונפליקט הקוגניטיבי.
רכישתו של ידע מדעי דורשת התמודדות עם שני תהליכים המשלימים זה את זה: ערעור הביטחון בתקפותם של המושגים האינטואיטיביים המוטעים, אשר נרכשו דרך ההתנסות בעולם הפיזיקלי, ומתן תמיכה לתקפותם של המושגים המדעיים באמצעות ייצוגים פורמאליים של נתונים מספריים.
המחקר שלי מראה, כי הקונפליקט הבינאישי, העומד במרכזה של פעילות הגומלין, יש בו כדי לקדם את ההבנה של מושג המהירות ההתפתחותי. אולם, הוא נכשל בהתמודדות עם הקושי בהבנת מושג המהירות המוטעה.
הקונפליקט הקינסתטי
מהם התנאים הנדרשים כדי לעקור משורש מושגים מוטעים? מושג המהירות המוטעה שייך למערך של מושגים מוטעים בתחום הפיזיקה, אשר מתפתחים מתוך מסקנות מוטעות על אודות הקשר בין תנועה, כוח ומהירות.
קינסתזיה תחושתית הינה תהליך הכרתי בסיסי המאפשר קליטה ועיבוד של מידע הקשור בתנועה. התנסות קינסתטית, התואמת את אופי הסיטואציה הנחקרת, יש בה כדי לערער על הביטחון בתקפותם של אינטואיציות מוטעות.
המחקר שלי מראה, כי עימות ישיר בין ידע מדעי אינטואיטיבי ובין התנסות קינסתטית המנוגדת לאינטואיציה, מצליח לקדם הבנתם של מושגים מדעיים, במקום שבו שנות הלימודים בביה"ס וההתנסות היומיומית אינם מצליחים.