חלונות לתודעה – הספר
מניח שישנה תודעה"
מקס פלאנק
'חלונות לתודעה' הוא ספר יוצא דופן המזמין את הקורא למסע לגילוי מסתריה של התודעה, תוך שהוא מגיש טעימות מכול תחומי הידע המתייחסים לנושא, החל מתפיסות פילוסופיות וגישות פסיכולוגיות, עבור דרך מחקרי מוח והכרה, תורות פיזיקליות ומערכות ביולוגיות, וכלה בתפיסות רוחניות.
הספר עוסק במושג התודעה החמקמק בצורה מקיפה, מקצועית ומרתקת, ובלשון הקוראים: "את מצליחה לחבר את המשותף לכל מה שלמדתי בקלות ובפשטות ולהציג לקורא את המחקרים התומכים בידע שנאסף לאורך דורות" (נעמי חנוך, רו"ח). "נהניתי מכל עמוד, ולצד ההנאה והזמן שהשקעתי בספר למדתי והשכלתי. הספר עורר דיונים רבים, וסיפק לי נקודות מעניינות למחשבה." (דניאל בן יוסף)
הספר יוצא הדופן הזה, מעניק חוויה הנוגעת לאושיות קיומנו ועולמנו. הוא עושה זאת בפרישה מרחבית, מעמיקת דעת ומרחבית בכל המישורים המדעיים ומעניק את נגיעתו בפריסה הייחודית לכל חלקיק ואטום בגבהים הרוחיים של תודעת האדם.
הספר, הכתוב באופן רהוט, בהיר ונהיר, הוא מעל אלה - ספר מרתק. הוא משרטט את השראתו לכל פעימה בדרך האנושית להכרת עצמה ולהכרת האני. היכולת לצרף ולחבר את המחקרים המדעיים, התפיסות הפילוסופיות והמישורים המחקריים לידי תובנות רוחיות היא לא פחות ממדהימה.
הספר הזה הוא ספר חובה לכל אדם שואל, לכל אדם הרואה בעצמו כאדם מתבונן וקשוב, חושב ומגביה עוף.
על כל זאת ועוד, ד"ר שריה דרויאן מנסה לענות בספר.
אם יש משהו שאהבתי בו מאד, זו הזווית הרחבה שהוא מנסה לתת על מושג התודעה. תוכלו למצוא שם כל תחום בערך שמתייחס לנושא; החל מפילוסופיה, עבור דרך פסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה, וכלה במדעי המוח וביולוגיה.
מלבד התחומים האלו, אחת הנקודות המעניינות שבספר היא הזווית ה'רוחית' (כך במקור), כשהכוונה היא בעיקר לתורתו של הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר. שטיינר לא היה רק פילוסוף, אלא גם אדריכל ומורה רוחני שנחשב לאבי שיטת האנתרופוסופיה.
מודה שלא הכרתי אותו מספיק עד כה אבל זווית המבט שלו, שמציגה עולם מושגים עם נופך רוחני מאד ואף מיסטי, שונה בהרבה מובנים מכל עולמות התוכן המדעיים שהזכרתי לעיל. בהקדמה לספר דרויאן משתפת את הקוראים בבחירה שלה לעסוק בתורתו: שיטתו של שטיינר היתה אבן דרך במסע החיפוש שלה עצמה אחר מונח התודעה, נתנה בו משמעות ולמעשה היוותה את הרקע לכתיבת הספר והוצאתו.
הקריאה הייתה חוויה מעניינת, לא תמיד היא הייתה קלה עבורי מאחר והרבה פעמים מצאתי את עצמי עוצר ומנסה לשייך אותו לז'אנר מסוים, ללא הצלחה. למרות שהכתיבה המדעית מאפיינת חלקים נרחבים ממנו, בחלקים אחרים הוא מרחיב על עולם מושגים בניחוח קבלי ומיסטי יותר מאשר מדעי, ולפעמים זה היה מבלבל.
למרות זאת, הקריאה הייתה מרתקת. עבור מי שמשחרר את הציפיות לקבל סגנון מסוים, אפשר בהחלט לומר שהספר מעביר את הקורא מסע טעימות מסקרן שכשמו כן הוא, פותח חלונות, ומתחקה אחר מונח חמקמק למדי ורב אנפין.
אני קוראת את הספר "חלונות לתודעה".
סיימתי את 3 הפרקים הראשונים ולפני עוד 2 פרקים, אבל מרגישה צורך לשתף אותך בחוויה:
אני מאד מאד אוהבת את סגנון הכתיבה שלך שהוא פשוט ולא יומרני כולל תורת הקוונטים שאת מציגה בבהירות רבה.
את מתארת תיאוריות + דעות של פילוסופים שונים ולא מתיימרת להביע דעה מה נכון.
כידוע לך עסקתי בתרגול רוחני וקראתי את כל הספרים של דיפאק צ'ופרה שתורגמו לעברית
שמעתי ביו טיוב הרצאות שלו ושל ד"ר נאדר בוטו ועוד רבים ולמדתי קבלה הרבה שנים.
את מצליחה לחבר את המשותף לכל מה שלמדתי בקלות ובפשטות ולהציג לקורא את המחקרים התומכים בידע שנאסף לאורך דורות.
איפה היית עד היום?
אוהבת אותך מאד ואכתוב שוב כאשר אסיים
מהי התודעה? מה בין חוויית התודעה הפרטית לתודעה האוניברסלית?
פרקים מעוררי מחשבה
אירועים מחוללי תודעה
הפיזיקאי רוג'ר פנרוז, והנוירולוג סטיוארט המרוף, ביקשו לבדוק במחקרם המשותף, היכן במבנה התא יכולים להתקיים אירועים מחוללי תודעה. ממצאי עבודתם מצביעים על ייחודו של "איבר" חלבוני זעיר וחיוני בתא – הוא המיקרוטובול. המיקרוטובולים הן צינוריות חלבון המרשתות את תאי המוח, כמו גם את שאר תאי הגוף. לטענת החוקרים, המבנה הזעיר והצינורי של המיקרוטובול מאפשר את הבידוד הסביבתי הנחוץ לתנודה או לאות אנרגטי כדי שישרוד בצורתו הקוונטית, כסופרפוזיציה של מצבים – התנאי ההכרחי להיווצרות התודעה.
תודעת גוף-נפש
האם מחשבה המבטאת אמונה יש בכוחה להשפיע על ריפויו של גופנו? מה יודע על כך המדע? בעוד שציפייה להתרחשות המאיימת על שלמות קיומנו, הפיזי או הרגשי, גוררת שרשרת תגובות גופניות הפוגעות בבריאותנו, ציפייה להתרחשות חיובית מובילה לרצף של אירועים מוחיים המתגמלים את הגוף ומאפשרים את ריפויו.
מהי התודעה? – הידיעה שאינה יודעת
מה חושבים מדענים ופילוסופים על מהות התודעה? השאלות והתהיות לגבי מהותה של התודעה מרמזות על מציאות שהיא חידה, תופעה חמקמקה שיש קושי להגדירה. מה טוענים חוקרים, ומה חושבים על כך פילוסופים? האם הם שופכים אור על התופעה או לחלופין, מעצימים את מורכבותה?