השפעת פעילות גומלין חברתית-קוגניטיבית על החשיבה המדעית: המשגת מהירות

מגמות, רבעון למדעי ההתנהגות,  כרך לו גיליון 4, יוני 1995

המחברת:  שרה דרויאן

תמצית:

המטרות המרכזיות של המחקר היו לבחון את הידע שיש לתלמידים בגילים שונים על אודות מושג המהירות, את מידת השפעתה של פעילות גומלין חברתית־קוגניטיבית בקידום הבנתו של מושג זה, וכן לחשוף את התהליכים הקוגניטיביים המייחדים פעילות זו, אשר עשויים להסביר את יעילותה בגרימת שינוי קוגניטיבי. שלוש מאות ושישים בנים ובנות מכיתות ו, ח ו־י השתתפו בניסוי אשר כלל שלוש קבוצות: קבוצת ״דיון״ (קונפילקט בין־אישי), קבוצת ״שאלון״ (קונפליקט תוך־אישי) וקבוצת ביקורת. נבדקה תרומתו של קונפליקט בין־אישי, שהתעורר בפעילות הגומלין שבתנאי הדיון, להבנת מושג המהירות. בהשוואה לקונפליקט תוך־אישי ולהעדר קונפליקט. כל נבדק נתבקש לשפוט את מהירותם היחסית של שני גופים בכל אחד משני סוגי תנועה, קווית וסיבובית, בכל אחד מארבעת השלבים של הניסוי: בדיקה מוקדמת, טיפול (פרט לקבוצת הביקורת), בדיקה מיד לאחר הטיפול ובדיקה חודשיים לאחר הטיפול. כללית, סווגו השיפוטים לתגובה אינטואיטיבית־טבעית או לתגובה פורמאלית־מדעית. מן הממצאים עולה כי שיעור התגובות הפורמאליות עולה עם הגיל. כמו־כן, נמצא שפעילות גומלין חברתית־קוגניטיבית, המעוררת קונפליקט בין־אישי, מעודדת שינוי קוגניטיבי בשיעור גבוה יותר מאשר פעילות המעוררת קונפליקט תוךאישי. המחקר חשף אסטרטגיות שכנוע שנעשה בהן שימוש במהלך פעילות הגומלין ואת השפעתן על קידום החשיבה. כמו־כן נתגלה קשר בין עומק העיבוד של המושג במהלך הדיון הקבוצתי לעקביות השינוי הקוגניטיבי: נבדקים שליוו שיפוטים והנמקות באסטרטגיות סיוע היו עקביים יותר בשינוי הקוגניטיבי שחל אצלם. המסקנה העיקרית מן המחקר היא כי דיון קבוצתי הוא אמצעי יעיל לקידום ההבנה המדעית, בתחומים הדורשים תיאום בין מושגים טבעיים למושגים מדעיים.